איכות הסביבה

איכות הסביבה

איכות הסביבהאיכות הסביבה הוא תחום עיסוק הנוגע ליחסי הגומלין בין האדם לבין סביבתו הטבעית או זו שנוצרה על ידו. המדעים המספקים מידע או פתרונות לתחום זה מכונים מדעי הסביבה, ועמם נמנים: אקולוגיה, מדעי האטמוספירה, מדעי כדור הארץ, הנדסה כימית ועוד. וכן התחום הוא גם חלק מאידאולוגיות פוליטיות וחברתיות הקוראות להתחשבות רבה יותר בשיקולים סביבתיים במסגרת הפיתוח הכלכלי.

הגדרת הפעילויות הכלולות בתחום איכות הסביבה תלויה בנקודת המבט. במובן המצמצם ביותר, דאגה לסביבה מתמצית בדאגה לשלומן של חיות הבר, ובעבר היה מקובל לצמצם אותה לפעילויות של שימור טבע בלבד. בהקשר זה, התחום האקדמי העיקרי הוא אקולוגיה, והפעילות מתמקדת ביצירת שמורות טבע ובשימור בעלי החיים והצמחים בתוכן. אלא שבמשך השנים החלה להתגבש ההבנה שלא די בפעולות שימור כאלה, וכי הבעיות הנוגעות לסביבה הן נרחבות ועמוקות יותר.

הבעייתיות בעיסוק בסביבה, כך התברר, רחבה יותר הן במרחב (זיהום אוויר ממכוניות למשל, עלול לגרום לגשם חומצי ולהרס יער הממוקם מאות קילומטרים מהן) והן בזמן (זיהום תעשייתי שנקבר לפני עשרות שנים, למשל, עלול להשפיע על מי התהום כיום). עם הזמן התפתחה גם ההכרה כי בעיות סביבה אינן נוגעות רק לחיות הבר, אלא גם לבריאותם, לביטחונם ולאיכות חייהם של בני האדם היום ובעתיד. מורכבות נוספת של שאלת איכות הסביבה נובעת מקיומם של קשרי גומלין דו-סטריים, עמוקים וסבוכים בין הפעילות האנושית לסביבה האקולוגית, למשל השפעתם של מיכלי תרסיס על הידלדלות שכבת האוזון.

לאור קשרי גומלין אלה, התפתחו גישות הגורסות כי ההגנה על הסביבה מחייבת את החברה האנושית למהלך עמוק וקיצוני: לא רק הקמה של שמורות טבע, אלא סדרה של שינויים משמעותיים, ביניהם מעבר למקורות אנרגיה חלופיים (כגון מחזור פסולת אלקטורנית, שימוש יותר תדיר ביצירת חשמל על ידי שימוש באנרגיית השמש –אנרגיה סולארית), שינויים במערך התחבורה (למשל מעבר לרכבים פחות מזהמים), מיחזור, שינויים בתהליך יצירת המזון ועוד.

מובן זה של הגנה על הסביבה הוא הבולט כיום במרחב התקשורתי, הציבורי והפוליטי, והוא זה שבו עוסקים המשרדים והסוכנויות לאיכות הסביבה שהוקמו ברוב מדינות המערב. המאמץ מתמקד בפיתוח טכנולוגיות נוחות יותר לסביבה וכן בחקיקה ואכיפה של חוקים ותקנות נגד זיהום הסביבה. בתחום האקדמי והמסחרי נחקרות שיטות "ירוקות" יותר לייצור תעשייתי ויישומן בתחומים אחרים, כמו בניה או תחבורה; בתחומים כמו הנדסה, תכנון ערים, אדריכלות ומדיניות ציבורית משולב ידע אקולוגי במחקרים ובתוכניות.

רבים מפעילי איכות הסביבה מרחיבים עוד יותר את תחום העיסוק הסביבתי, עד כדי פילוסופיה כוללת, הנקראת חשיבה סביבתית. בשל המורכבות הרבה של בעיות הקשורות לאיכות הסביבה החלו הוגים בתחום לאמץ גם שיטות ניתוח מתחום המערכות המורכבות, וקושרים בחקר הסביבה תחומים במדעי החברה והרוח, כגון כלכלה, היסטוריה ופילוסופיה, בנוסף לתחומים שהוזכרו לעיל (הנדסה, תכנון עירוני ואקולוגיה). החוקרים הללו מסתכלים על התמונה בכללותה ומתנגדים למגמת ההתמחות והעיסוק בפרטים, המקובלת יותר בכלכלה המסורתית.